לפעמים אנו שומעים את הקופאית או הקופאי בסופרמרקט אומרים "תצמיד חזק ל-wifi" או "ה-WiFi של הכרטיס לא עובד". אבל מה באמת קורה שם בין כרטיס האשראי או הטלפון הנייד שלך, לבין אותה "קופסה" שמאשרת את העסקה? האם באמת צריך להצמיד חזק? ואיך זה נעשה בלי כל מגע? האם זאת באמת טכנולוגיית WiFi או טכנולוגיה אחרת? אם כן או לא, מה ההבדל ביניהן? האם טכנולוגיה זאת בטוחה? אילו סכנות טומנת בחובה טכנולוגיה זאת? איך עלי להיזהר?

מרצה: , מהנדס מחשבים (תואר ראשון) וחשמל (תואר שני).
תאריך: עדיין לא נקבע.

הטכנולוגיה הדיגיטלית יצרה אתגרים רבים בתחום המסחר, הטכנולוגיה, הקניין הרוחני, התרבות והמשפט.
עם שיווק כונני מחשב היכולים לצרוב תקליטורים, והיכולת להעתיק באופן מושלם תקליטורי מוסיקה וסרטים, ועם שיפור ה-Codecs לדחיסה ופרישה של קבצי מוסיקה ווידאו, ירידת מחירי טכנולוגיות אחסון ושיתוף בענן, שיפור מהירות התעבורה באינטרנט ופריצת ה-VOD , החלו להסגר לאט לאט חנויות התקליטורים וספריות הווידאו.

במקביל, שיפורים טכנולוגיים רוחביים, שכלול תהליכי ההנדסה ההפוכה ("הנדסה חוזרת" – Reverse engineering ) הביאו ליכולת העתקה מושלמת, Cloning, ויצירת זיופים, שאילצה את היצרנים לפתרונות יצירתיים. יצורים חיים בעלי DNA ניתנים לזיהוי כמעט ודאי באמצעים ביומטריים (עליהם למשל מתבסס הזיהוי הפלילי).

עולה השאלה – האם ניתן ליצור למוצרים דיגיטליים DNA ייחודי (במובן הזיהוי הייחודי, כמו VNTR, לא במובן עצם יצירת הסליל הכפול ורצפי A, T, C ו-G והקשרים ביניהם)? מהו שורש הבעיה? היכן עולה הבעיה בשיא חריפותה? אילו פתרונות הומצאו ופותחו? מה מידת יעילותם? האם הם בטוחים לחלוטין? למשל , איך מפתח ה-Bitcoin פתר את בעיית "כפילות המטבע"? איך יצרני רכיבים דיגיטליים יקרים ברי תכנות מנעו Cloning, ועוד. האם לכל בעיה יש פתרון? ומהם מדדי עלות מול תועלת?

מרצה: , מהנדס מחשבים (תואר ראשון) וחשמל (תואר שני).
תאריך: עדיין לא נקבע.